מסע בתחבורה ציבורית בצפון איטליה
יש דרכים רבות לגלות את צפון איטליה – ברכב פרטי, בקרוואן או בטיול מאורגן. אבל מי שבוחר לנסוע בתחבורה הציבורית מגלה עולם אחר לגמרי: אינטימי יותר, מקומי יותר, ולעיתים גם מאתגר. במשך חודש שלם חרשתי את צפון איטליה עם כרטיסים יומיים, אוטובוסים מקומיים, שייט על אגמים ופוניקולרים שמובילים לתצפיות עוצרות נשימה. כאן אני משתף את הימים הראשונים במסע – ורונה (Verona) וסביבתה – עם פרטים מדויקים על קווים, מחירים וחוויות.
יום 1 – נחיתה בורונה (03.09.2025)
מהשדה למרכז העיר
נחתתי בשדה התעופה של ורונה ורכשתי כרטיס תחבורה יומי בעלות של 11 אירו – תקף ל־24 שעות על כל הרשת העירונית. עליתי על אוטובוס קו 199 ישירות מהשדה אל תחנת הרכבת פורטה נואובה (Porta Nuova), ומשם המשכתי למלון. היתרון בכרטיס הזה ברור – חופש מלא לנוע בכל הקווים מבלי לחשוב על כל נסיעה בנפרד.
צ’ק-אין קצר והיכרות ראשונה עם העיר
לאחר זריקת המזוודה בחדר, יצאתי לארוחת ערב מוקדמת ב־Kulmbacher Bier-Haus. משם המשכתי לפוניקולר ברחוב Via Fontanelle Santo Stefano – תמורת 3 אירו בלבד עליתי אל מצודת קסטל סן פייטרו (Castel San Pietro).
שקיעה קסומה מעל העיר
מעל המבצר נפרש נוף מהפנט של ורונה בשעת שקיעה – גגות אדומים, נהר האדיג’ה שמתפתל בעיקולים רכים ואווירה רומנטית במיוחד. לאחר מכן עצרתי בסופרמרקט להצטיידות ראשונה במזון ובקבוקי מים להמשך הדרך.
יום 2 – ורונה, גרדה ומלצ’זינה (04.09.2025)
אל אגם גארדה
בבוקר עליתי על אוטובוס קו 185 לכיוון אגם גארדה (Lake Garda). טיפ קטן – כדאי לשבת בצד שמאל של האוטובוס כדי ליהנות מהנוף הנשקף אל האגם. לאחר כשעה הגעתי לעיירה גרדה (Garda), שם ניצלתי 40 דקות לשוטטות ברחוב הראשי Corso Italia.
המשך למלצ’זינה
משם המשכתי בקו 484 אל מלצ’זינה (Malcesine). הדרך אורכת עוד כשעה, אבל עם הנופים המרהיבים קשה להרגיש את הזמן. במלצ’זינה טיילתי בסמטאות הציוריות ועליתי לטירת קסטלו סקליג’רו (Castello Scaligero) – מבצר מרשים עם תצפיות על כל האגם. לארוחת צהריים בחרתי במסעדת Ristorante La Pace המקומית.
שייט חזרה לגרדה
בדרך חזור בחרתי לשלב שייט – הפלגה של כשעה ורבע חזרה לגרדה (כרטיס בעלות 12 אירו שנרכש מראש). השייט היה חוויה בפני עצמה, עם בריזה קרירה ונופים מתחלפים של כפרים על שפת האגם. משם חזרתי באוטובוס לוורונה.
(התכנון המקורי היה עלייה להר מונטה בלדו, אבל שינויים בלתי צפויים אילצו אותי לוותר – תזכורת כמה חשוב להיות גמישים בטיול כזה).
יום 3 – ורונה עם Verona Card (05.09.2025)
היום הוקדש כולו לוורונה עצמה, מצויד בכרטיס Verona Card שמאפשר כניסה לאתרים רבים. זה היה יום עמוס באטרקציות:
מסלול האתרים המרכזיים
-
Casa di Giulietta – ביתה של יוליה מהאגדה השייקספירית, אליו כדאי להגיע מוקדם כדי להימנע מתורים.
-
Torre dei Lamberti – מגדל תצפית מרשים עם אפשרות לעלות גם במעלית.
-
Piazza delle Erbe ו־Fontana Madonna Verona – הכיכר ההיסטורית התוססת.
-
Palazzo Maffei Casa Museo – ארמון ומוזיאון אמנות.
-
Scaligeri Tombs – מצבות מרשימות מהמאה ה־14.
-
Basilica di Santa Anastasia – כנסייה גותית מרהיבה מהמאה ה־13.
-
Biblioteca Capitolare – הספרייה העתיקה בעולם.
-
Cattedrale di Santa Maria Matricolare (Duomo di Verona) – קומפלקס מרשים עם יצירות של טיציאן.
-
Basilica di San Zeno Maggiore – נאלצתי להמתין כשעה וחצי עקב חתונה, אז בינתיים עליתי על אוטובוס Hop-On Hop-Off לסיבוב בעיר.
-
Castelvecchio – מבצר עם מוזיאון חשוב.
-
Ponte Pietra – גשר האבן העתיק.
-
Teatro Romano + Museo Archeologico – תיאטרון רומאי ומוזיאון סמוך.
יום גדוש ומגוון, ששילב כנסיות, מוזיאונים, כיכרות, גשרים ותיאטרון – לצד כמה עצירות לאוכל ומנוחה קלה.
יום 4 – פארק המפלים של מולינה (06.09.2025)
הדרך למולינה
כדי להגיע למולינה (Molina) נדרש שילוב של שני אוטובוסים: נסיעה ראשונה מוורונה ל־San Pietro Via Ingelheim II B, ומשם קו 105 למולינה. חשוב לשים לב – הקו פועל רק מספר פעמים ביום. אני בחרתי בנסיעה של 09:50 והגעתי תוך 25 דקות.
מסלול במפלים
בכניסה לפארק רכשתי כרטיס (8 אירו) ובחרתי במסלול השחור – הארוך והאתגרי ביותר, אך עדיין מתאים למשפחות.
-
משך: כשעתיים ורבע.
-
מרחק: כ־5 ק"מ.
-
עלייה מצטברת: 321 מטר.
-
גובה מרבי: 620 מטר.
בדרך חיכו אינספור מפלים, גשרים קטנים, עליות וירידות, כשהכל עטוף בצל עצים נעימים. הפארק מתוכנן היטב, ומציע גם מסעדה קטנה ליד הכניסה.
חזרה לוורונה
בסיום המסלול עליתי חזרה בתחנה למעלה וחזרתי בקו 105 של 13:45 ל־San Pietro, ומשם המשכתי לוורונה. זה היה יום טבע מושלם – שינוי אווירה אחרי ימי העיר והאגם.
טיפים סודיים למטייל בתחבורה ציבורית בצפון איטליה
-
כרטיסים יומיים – משתלמים במיוחד בוורונה וכוללים את כל הקווים העירוניים.
-
צד שמאל באוטובוס לאגם גארדה – הנוף פשוט שווה את זה.
-
לתכנן לפי לוחות זמנים – קווים כמו 105 למולינה נוסעים לעיתים רחוקות, אל תסמכו על מזל.
-
לשלב אוטובוסים ושייט – זו הדרך הכי יפה לחוות את האגמים.
-
להיות גמישים – לא תמיד התכנון המקורי מתאפשר, אבל זה מה שהופך את החוויה לאותנטית.
החוויה שמאחורי המסע
הימים הראשונים בצפון איטליה עם תחבורה ציבורית הוכיחו שאפשר לטייל בקלות, בזול ובנוחות גם בלי רכב. השילוב בין ורונה ההיסטורית, אגם גארדה הציורי ופארק המפלים של מולינה יצר התחלה מושלמת לחודש ארוך של מסע. הדרך עצמה – באוטובוסים, בשייט ובפוניקולרים – הפכה לחלק בלתי נפרד מהחוויה, עם מפגשים יומיומיים עם מקומיים ותחושה אמיתית של חיים איטלקיים.
ממליצים להמשיך לעקוב אחרי הסיפורים המעניינים של TravEla בקבוצת הפייסבוק שלנו >>