שלום לחברי הקבוצה. בדרך כלל קוראת שקטה אך בוחרת הפעם להחזיר בחזרה מניסיוני. אנחנו משפחה מטיילת ותיקה – 14 שנה ברצף . כוללת שני הורים – 14. 12. 8- 3 בנות.
במשפחה יש הכל מהכל- לקטי צמחים. לקטי מותגים. קרנבורים. צמחונים. ספורטאיות. חובבות אקסטרים. חובבות קניונינג חובבות קניונים. קוצים בישבן. את העגלה הזו צריך להנהיג בחוכמה ובזהירות. ראשית, אנחנו מטיילים לבד. בלי חברים ומשפחה רק המשפחה הגרעינית – זמן לגיבוש משפחתי- על זה אנחנו מתעקשים. שנית, בנותינו מתקשות בנסיעות ארוכות- בחילות וכאלו. ושלישית אנחנו לא חובבי מסעדות- מי שהגיע עד כאן ומתאים – ייהנה מהבאות.
אנחנו מטיילים עם טרולי לאדם- לא עומדים בתורים- וכך גם רשימת הקניות מצטמצמת.
עושים מדי פעם כביסות וזו בדרך כלל חוויה משעשעת גם. אנחנו נוסעים בקרבת המקום עד שעה ביום לפעמים גם לא והרעיון להגיע עם רשימת המלצות אבל לא להתנגד למה שהדרך מציעה לנו "על הדרך" אם גוגל מראה בדרך מפל – אנחנו נעצור בו ולא במפל המומלץ דווקא.
נסענו לדולמיטים לשבוע ולגארדה (פעם שנייה) לשבוע השני לצורך חוב הפארקים הגדולים וונציה וכו'.
את היומיים הראשונים בדולמיטים העברנו בעיירה קטנה ליד מפלי נארדיס במקרה- שם הכרנו משפחה איטלקית שנופשת במקום קבוע לצורך ליקוט פטריות הפורצ'יני הם הציעו להצטרף אליהם לליקוט וכמובן שהסכמנו (בחו"ל אני מלקטת צמחים רק עם מקומיים ולא לבד) – אכלנו ארוחת ערב משותפת והמשכנו לטייל איתם למחרת באגם 5 דק' מהבקתה. בלי אנגלית- בלי איטלקית- ידיים וחיוכים וגוגל. חוויה מומלצת בחום רב .
החלפנו טלפונים עם המשפחה שהכרנו והמשכנו לבקתה השנייה.
הבקתה השנייה מוקמה בעמק הגארדנה בעיירה סלבה- מיקום מושלם לאורטיזי.
מעבר סלה וכל המומלצים- אבל השיא שלנו היה שבדקנו בגוגל ומצאנו אולם הוקי מתחת מתחת לבית- הידסנו לשם ולמדנו שכמעט כל ערב יש החלקה על קרח- זה הפך להיות השיא היומי שלנו – וגם אני אפילו למדתי להחליק.
לרכבלים של המרמולדה לא הגענו- נסענו עם הסברים של הספר ( המשפחה המטיילת) המהדורה שלי יש מלפני עשור…והרכבלים לא קיימים..
הבנות סרבו בתוקף להמשיך עוד 40 דקות ברכב בפיטולי הבחילות שלהן. אז מה עושים? מטפסים ברגל לקרחון- 3 מאיתנו צלחו עד הפסגה אני ואחת הפורשות ירדנו וגילנו מעיין עם נביעה מקומית ממנו המקומיים ממלאים מים- ישבנו ברפוחיו- שלחנו גלויות- גילינו שמבחינת הדואר האיטלקי- ישראל היא אירופה..
ביום האחרון בדולמיטים נחנו לקראת הנסיעה הארוכה וגילינו מסלול מקומי 5 דק ' מהבקתה עם שעון שמש עצום – יצאנו למסלול בשעה 17:00 והגענו לרפוחיו יחד עם טיילים צעירים מצרפת שנשארו ללילה -ולבירה.
עזבנו את הדולמיטים שעל הדרך מסמנים מקומות לקיצור הישיבה הארוכה – חנות המפעל לואקר בקניון בבולצאנו ואגם שנקלע לדרכנו עם סקי מים שאין לו שום המלצות מיוחדות אבל היה מלא במקומיים ובמשפחות והמים להפתעתנו היו חמים.
לא ליד בולצאנו. בדרך מהדולימיטים לגרדה. ליד טרנטו. אגם פושט לא מהיפים היה על הדרך שלנו . שמש כהפסקה לפיקניק. לא הייתי נוסעת במיוחד בשבילו. אך ליום מעבר היה טוב לנו וטבלנו במים. לחובבי סקי שווה בהחלט. לאגו די טרלגו
את ההמלצות על גארדה אכתוב בפוסט נפרד (אני פחות מחוברת לאזור זה בתקופה זו של השנה) אבל הנה הטיפים שלי.
מטיילים יחד ומתחשבים בכל אחד ואחת באהבות ובקשיים.
מטיילים עם מטבחון תמיד- אין יותר כיף מלחזור מטיול יומי עם ריח של מרק של אמא בבקתה. מחייכים לאנשים חדשים זה מדבק ובחופשה זורמים. ולפעמים דווקא המפל שלא שלא רשום עליו כלום יהפוך פשוט למפל הפרטי שלכם.
