קרנבל המסכות של ונציה

הקרנבל הפך לחגיגה ציבורית בשנת 1296, עם מעשה של הסנאט של הרפובליקה של ונציה,אך מקורותיו עתיקים עוד יותר.

 מסמכים רשמיים שאותרו מצאו כי כבר בשנת 1094 היו  חגיגות פומביות בימים האחרונים שלפני התענית. בתקופה זו, ובמשך מאות השנים הבאות, הקרנבל כלל מספר שבועות של חגיגות וכיף בכל העיר, שבמהלכם אנשים יכלו להתמכר למוזיקה, ריקודים ומסיבות, בקושי עבדו.

המאפיין העיקרי של הקרנבל של ונציה תמיד היה התלבושות והמסכות המדהימות. במהלך הקרנבלים של ונציה בעבר, רחובות ונציה היו מלאים באנשים , כולם לובשים מסכות שאפשרו להם להגן על זהותם ולהסיר כל הבדלים חברתיים. 

אך יש אנשים שטוענים שמקור פסטיבל המסכות באירועים אחרים לחלוטין, אנשים ענדו מסכות לא רק במסיבות, רבים שמו מסכות כדי לקחת חלק בהתנקשות או פעילות לא חוקית. מסכות  אפשרו ללובש להסתיר את זהותו במהלך פעילויות לא חוקיות. האזכור המתועד המוקדם ביותר של אנשים לובשי מסכות משנת 1268, כאשר על פי חוק נאסר על רעולי פנים לשחק משחקים שונים. 

מסכות מטאצ'ינו למשל, נלבשו על ידי אצילים צעירים לבושים כמו ליצנים שנהגו להסתיר את זהותם בגלל המנהג הבא. היה מנהג עתיק של  זריקת ביצים מלאות במי ורדים לעבר נשים, ה'משחק' הזה התברר כפופולרי עד כדי כך שהממשלה אסרה עליו וקיבלה החלטה להתקין רשתות כדי להגן על הנשים האלה מלכלוך של הבגדים היקרים שלהן. 

בשנת 1339 חוק אחר אסר על רעולי פנים לבקר במנזרים של נזירות, לצבוע את פניהם וללבוש זקנים מזויפים ופאות (על מנת להגן על אנשים מפני שודדים ורציחות שלבשו אותם בקביעות). 

הקרנבל הראשון

תאוריה נוספת היא שהמסורת לחגוג את הקרנבל בוונציה החלה  בשנת 1162 עם חגיגת הניצחון על אולריך השני מטרבן, הפטריארך של אקוויליה ​​(עיר רומית עתיקה באיטליה). אוריך השני נפל בשבי יחד עם 12 הווסלים שלו ולבסוף שוחרר בתנאי אחד ספציפי. מדי שנה ביום חמישי הקדוש נאלץ הפטריארך לחלוק כבוד לוונציה שכללה שחיטת שור ו-12 חזירים אשר נשחטו בפיאצה סן מרקו לעיני הוונציאנים כדי להנציח את הניצחון. באותו יום השחיטה הפכה לחגיגות הרחוב, המשחקים, הריקודים  התפתחו לכדי פסטיבל המסכות בהמשך.

במאה ה-18 הקרנבל של ונציה הפך לאחד מאטרקציות התיירות הפופולריים ביותר ומשך אליו אנשים מכל רחבי אירופה. החגיגות נמשכו במשך 6 חודשים בשנה. במהלך אותה תקופה, ונציה הייתה ידועה כמרכז הימורים, 'לאס וגאס' של ימיה. זה היה המקום שבו המוזיקה והריקוד נמשכו כמעט ללא הפסקה. תקופה זו מזוהה גם עם הצייר הוונציאני פרנצ'סקו גווארדי ועם ההרפתקן הוונציאני המפורסם ג'אקומו קזנובה, שהיה ידוע כאליל הנשים באותה תקופה.

הקרנבל של ונציה ירד  מגדולתו מעט לאחר שנפוליאון חתם על הסכם קמפו פורמיו, כאשר ונציה הפכה לחלק מממלכת לומברדיה-ונציה המוחזקת על ידי אוסטריה בשנת 1797. ב-18 בינואר 1798 השתלטו האוסטרים על כל העיר ועל הקרנבל.  הקרנבל נעלם במשך כמעט מאתיים שנה.

 בשנות השלושים קרנבל ונציה נאסר על ידי הממשלה הפאשיסטית ולבסוף קם לתחייה רק ​​בשנות השמונים עם המסורות והחגיגות הייחודיות של הקרנבל המוכר לנו היום שהפכו את ונציה לאחד מיעדי הקרנבל הטובים ביותר לתיירים מכל העולם.

לאחר תקופה ארוכה שבה נאסר לענוד את המסכה  היתה תסיסה מחדש, ארגון הקרנבל של ונציה קיבע את עצמו כאחד מהפסטיבלים הגדולים והמרהיבים בעולם עם אווירה קסומה וייחודית.

קרנבל המסכות היא הדרך של האזרחים להדגיש כמה תקופות שבהן אנשים לקחו את המסכות שלהם ונהנו מרמת הפרטיות. 

מסכות ונציאניות מוקדמות היו פשוטות למדי, ולאחר שבוטל הקרנבל של ונציה במשך כמעט מאתיים שנה, כשהן חזרו, האירוע הפך להיות במימדים גדולים ומושקע הרבה יותר. בתחילה נשים לא הורשו ללכת לתיאטרון בלי ללבוש מסיכה מהסוג הפשוט שנקראה באוטה, שהיתה תמיד בצבע לבן, כדי לכסות את פניהן. כיום, מסכות ונציאניות הן עניין הרבה יותר יצירתי ומושוכלל, לא מדובר רק במסיכה פשוטה, אלא אל הנשף מגיעים בחליפות ושמלות מפוארות ביותר. 

כיום תיירים רבים מגיעים לוונציה כדי להתפעל מהתלבושות המפוארות ומהמסכות יצירת מסכות היא, אכן, אומנות בוונציה, מסורת שראשיתה מאות שנים, המסכות מיוצרות  עם מריחת ג'סו, תערובת צבע לבן ועלי זהב וכולן מצוירות ביד בעזרת נוצות טבעיות ואבני חן לקישוט. 

עם הזמן, הפופולריות של מסכות הקרנבל הוונציאניות גדלה, הן הפכו למאפיין בחגים ואירועים לאומיים שונים בכל רחבי העולם.